למה נותנים קמחא דפסחא? כל מה שרצית לדעת על קמחא דפסחא
למה נותנים קמחא דפסחא? כל מה שרצית לדעת על קמחא דפסחא
רבים מאיתנו מדקלמים את המילים "קמחא דפסחא" בלי לדעת את מקור המנהג.
כולנו יודעים כי מדובר במגבית לנזקקים לפני חג הפסח, אך כשעוצרים אותנו ברחוב ושואלים אותנו על אודות מקור המנהג, לא כולנו יודעים להשיב כהלכה. זו הסיבה בגינה העתקנו לכם, מילה במילה, את ההסבר המלא כפי שהוא מופיע בויקיפדיה.
קמחא דפסחא
קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: קמח לפסח, כלומר קמח להכנת מצות, נקרא גם בשם "מעות חיטין" או "מעות חיטים") היא מגבית צדקה מיוחדת הנהוגה לקראת חג הפסח, במסגרתה אוספים מהתושבים כסף או מזון על מנת לחלק לעניים מצרכים לפסח.
מקור המנהג
חג הפסח גורר באופן מסורתי עלויות גבוהות יחסית ברכישת מצרכי מזון כשרים לפסח, וברכישת מזון לצורך החג.
ברמ"א על הסימן הראשון של הלכות פסח בשולחן ערוך מובא המנהג לערוך מגבית לצורך קנית חיטים לעניים (להכנת מצות) לקראת פסח, שכל בני העיר צריכים להשתתף בה. יש הרואים מקור למגבית זו כבר בתלמוד הירושלמי.
כאשר התקרב ובא חג הפסח, חג בו אוכלים מצות הנעשות מקמח כשר לפסח בלבד, היה על הפרנסים להכריז על מגבית מיוחדת לאנשי העיר כדי לגייס את המשאבים הדרושים לאפיית מצות לעניים. מגבית זו כונתה בשם מעות חיטין (כסף לרכישת חיטים) או בשם קמחא דפסחא (מארמית = קמח לצורכי הפסח).
כיום, לא ניתן עוד להסתפק במעט קמח ומצות. ישנם משפחות שלימות שעבורם קו העוני הוא לא קו דמיוני אלא מציאות עצובה. במיוחד כשמתקרב חג משפחתי כל-כך כמו חג הפסח, עלינו להעניק לנזקקים ביד רחבה ולעשות כל שביכולתנו שלכל יהודי יהיה חג הפסח כשר – ושמח.
רבים מאיתנו מדקלמים את המילים "קמחא דפסחא" בלי לדעת את מקור המנהג.
כולנו יודעים כי מדובר במגבית לנזקקים לפני חג הפסח, אך כשעוצרים אותנו ברחוב ושואלים אותנו על אודות מקור המנהג, לא כולנו יודעים להשיב כהלכה. זו הסיבה בגינה העתקנו לכם, מילה במילה, את ההסבר המלא כפי שהוא מופיע בויקיפדיה.
קמחא דפסחא
קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: קמח לפסח, כלומר קמח להכנת מצות, נקרא גם בשם "מעות חיטין" או "מעות חיטים") היא מגבית צדקה מיוחדת הנהוגה לקראת חג הפסח, במסגרתה אוספים מהתושבים כסף או מזון על מנת לחלק לעניים מצרכים לפסח.
מקור המנהג
חג הפסח גורר באופן מסורתי עלויות גבוהות יחסית ברכישת מצרכי מזון כשרים לפסח, וברכישת מזון לצורך החג.
ברמ"א על הסימן הראשון של הלכות פסח בשולחן ערוך מובא המנהג לערוך מגבית לצורך קנית חיטים לעניים (להכנת מצות) לקראת פסח, שכל בני העיר צריכים להשתתף בה. יש הרואים מקור למגבית זו כבר בתלמוד הירושלמי.
כאשר התקרב ובא חג הפסח, חג בו אוכלים מצות הנעשות מקמח כשר לפסח בלבד, היה על הפרנסים להכריז על מגבית מיוחדת לאנשי העיר כדי לגייס את המשאבים הדרושים לאפיית מצות לעניים. מגבית זו כונתה בשם מעות חיטין (כסף לרכישת חיטים) או בשם קמחא דפסחא (מארמית = קמח לצורכי הפסח).
כיום, לא ניתן עוד להסתפק במעט קמח ומצות. ישנם משפחות שלימות שעבורם קו העוני הוא לא קו דמיוני אלא מציאות עצובה. במיוחד כשמתקרב חג משפחתי כל-כך כמו חג הפסח, עלינו להעניק לנזקקים ביד רחבה ולעשות כל שביכולתנו שלכל יהודי יהיה חג הפסח כשר – ושמח.