הודעה לבעלי האתר
)
כבוד בית הכנסת: 10 הלכות שאולי לא ידעתם
מצוות מורא מקדש כוללת את בתי הכנסיות ובתי המדרשות, וצריך לנהוג בהם מורא וכבוד, וכה הם דברי ספר ה'יראים': "כתיב 'ויראת מאלקיך' ציוה בהיכנס אדם למקדש או לבית הכנסת או לבית המדרש שינהג בהם מורא וכיבוד, דכתיב 'את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו' – לא ממקדשי אתה ירא אלא ממי שהזהיר מן המקדש, פירוש מן הקדוש ברוך הוא".
ב"משנה תורה" ספר אהבה, הלכות תפילה, פוסק הרמב"ם בפרק יא הלכות הנוגעות לבית הכנסת – לקדושתו וליראה ממנו:
1. הרמב"ם פוסק כי "כל מקום שיש בו עשרה מישראל, צריך להכין בו בית שייכנסו בו לתפילה בכל עת תפילה" ומוסיף "כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת, ולקנות להן ספר תורה נביאים וכתובים".
2. בהלכה נוספת פוסק הרמב"ם כך: "בתי כנסיות ובתי מדרשות - אין נוהגין בהן קלות ראש, כגון שחוק והתל ושיחה בטילה. ואין אוכלין בהן, ואין שותין בהן, ואין ניאותין בהן, ואין מטיילין בהן. ואין נכנסין להן לא בחמה מפני החמה, ולא בגשמים מפני הגשמים".
צילום: בן כחלון
3. בהלכה הבאה מציין הרמב"ם כי תלמידי חכמים מותרים לאכול ולשתות בבית כנסת: " וחכמים ותלמידיהם מותרין לאכול ולשתות בהן, מדוחק".
4. חל איסור לעשות כל דבר שהוא בבית כנסת או בבית מדרש, מלבד עסקי מצווה, וכה כותב הרמב"ם: "ואין מחשבין בהן חשבונות, אלא אם כן היו חשבונות של מצוה, כגון קופה של צדקה ופדיון שבויים, וכיוצא בהן. ואין מספידין בהן, אלא הספד של רבים, כגון שיהיה שם בהספד גדולי חכמי אותה העיר, שכל העם מתקבצין ובאין בגללן".
5. בשל קדושתו של בית הכנסת, נפסק להלכה כי "היה לבית הכנסת או לבית המדרש שני פתחים- לא יעשנו דרך כדי שייכנס בפתח זה וייצא בפתח שכנגדו לקרב הדרך, שאסור להיכנס להן אלא לדבר מצוה".
6. אין להיכנס לבית הכנסת על מנת לקרוא לחברו הנמצא שם, וכה הם דברי הרמב"ם: "מי שצרך להיכנס לבית הכנסת לקרות תינוק או חברו- ייכנס ויקרא מעט או יאמר שמועה, ואחר כך יקרא חברו, כדי שלא ייכנס בשביל חפצו, בלבד".
7. בהמשך ההלכה פוסק הרמב"ם מה יעשה אדם הזקוק לקרוא לחברו הנמצא בבית הכנסת, אך אינו יודע ללמוד: "ואם אינו יודע, יאמר לאחד מן התינוקות קרא לי פסוק שאתה קורא בו; או ישהה מעט בבית הכנסת, ואחר כך ייצא, שהישיבה שם מעסקי מצוה היא, שנאמר "אשרי, יושבי ביתך".
צילום: פיניש
8. מהי ההלכה לגבי בתי כנסיות שחרבו? "בתי כנסיות ובתי מדרשות שחרבו, בקדושתן הן עומדין: שנאמר "והשימותי את מקדשיכם" (ויקרא כו,לא)--אף על פי שהן שוממין, בקדושתן הן עומדין. וכשם שנוהגין בהן ביישובן, כך נוהגין בהן בחורבנן, חוץ מכיבוד וריבוץ, שאין מכבדין אותם ואין מרבצין אותן. עלו בהם עשבים, לא יתלוש; ואם תלשו אותן, מניחין אותן במקומן, כדי שיראו אותם העם, ותיעור רוחם וישתדלו לבנותן".
10. בהלכה נוספת מציין הרמב"ם כי קדושת בית המדרש היא גבוהה יותר מקדושת בית הכנסת, וקדושת ספר התורה היא הגבוהה ביותר: "מותר לעשות בית הכנסת, בית המדרש; אבל בית המדרש, אין עושין אותו בית הכנסת, שקדושת בית המדרש יתרה על קדושת בית הכנסת, ומעלין בקודש ולא מורידין... אם מכרו ספר תורה - אין לוקחין בדמיו אלא ספר תורה אחר, שאין שום קדושה למעלה מקדושת ספר תורה".
ב"משנה תורה" ספר אהבה, הלכות תפילה, פוסק הרמב"ם בפרק יא הלכות הנוגעות לבית הכנסת – לקדושתו וליראה ממנו:
1. הרמב"ם פוסק כי "כל מקום שיש בו עשרה מישראל, צריך להכין בו בית שייכנסו בו לתפילה בכל עת תפילה" ומוסיף "כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת, ולקנות להן ספר תורה נביאים וכתובים".
2. בהלכה נוספת פוסק הרמב"ם כך: "בתי כנסיות ובתי מדרשות - אין נוהגין בהן קלות ראש, כגון שחוק והתל ושיחה בטילה. ואין אוכלין בהן, ואין שותין בהן, ואין ניאותין בהן, ואין מטיילין בהן. ואין נכנסין להן לא בחמה מפני החמה, ולא בגשמים מפני הגשמים".
צילום: בן כחלון
3. בהלכה הבאה מציין הרמב"ם כי תלמידי חכמים מותרים לאכול ולשתות בבית כנסת: " וחכמים ותלמידיהם מותרין לאכול ולשתות בהן, מדוחק".
4. חל איסור לעשות כל דבר שהוא בבית כנסת או בבית מדרש, מלבד עסקי מצווה, וכה כותב הרמב"ם: "ואין מחשבין בהן חשבונות, אלא אם כן היו חשבונות של מצוה, כגון קופה של צדקה ופדיון שבויים, וכיוצא בהן. ואין מספידין בהן, אלא הספד של רבים, כגון שיהיה שם בהספד גדולי חכמי אותה העיר, שכל העם מתקבצין ובאין בגללן".
5. בשל קדושתו של בית הכנסת, נפסק להלכה כי "היה לבית הכנסת או לבית המדרש שני פתחים- לא יעשנו דרך כדי שייכנס בפתח זה וייצא בפתח שכנגדו לקרב הדרך, שאסור להיכנס להן אלא לדבר מצוה".
6. אין להיכנס לבית הכנסת על מנת לקרוא לחברו הנמצא שם, וכה הם דברי הרמב"ם: "מי שצרך להיכנס לבית הכנסת לקרות תינוק או חברו- ייכנס ויקרא מעט או יאמר שמועה, ואחר כך יקרא חברו, כדי שלא ייכנס בשביל חפצו, בלבד".
7. בהמשך ההלכה פוסק הרמב"ם מה יעשה אדם הזקוק לקרוא לחברו הנמצא בבית הכנסת, אך אינו יודע ללמוד: "ואם אינו יודע, יאמר לאחד מן התינוקות קרא לי פסוק שאתה קורא בו; או ישהה מעט בבית הכנסת, ואחר כך ייצא, שהישיבה שם מעסקי מצוה היא, שנאמר "אשרי, יושבי ביתך".
צילום: פיניש
8. מהי ההלכה לגבי בתי כנסיות שחרבו? "בתי כנסיות ובתי מדרשות שחרבו, בקדושתן הן עומדין: שנאמר "והשימותי את מקדשיכם" (ויקרא כו,לא)--אף על פי שהן שוממין, בקדושתן הן עומדין. וכשם שנוהגין בהן ביישובן, כך נוהגין בהן בחורבנן, חוץ מכיבוד וריבוץ, שאין מכבדין אותם ואין מרבצין אותן. עלו בהם עשבים, לא יתלוש; ואם תלשו אותן, מניחין אותן במקומן, כדי שיראו אותם העם, ותיעור רוחם וישתדלו לבנותן".
10. בהלכה נוספת מציין הרמב"ם כי קדושת בית המדרש היא גבוהה יותר מקדושת בית הכנסת, וקדושת ספר התורה היא הגבוהה ביותר: "מותר לעשות בית הכנסת, בית המדרש; אבל בית המדרש, אין עושין אותו בית הכנסת, שקדושת בית המדרש יתרה על קדושת בית הכנסת, ומעלין בקודש ולא מורידין... אם מכרו ספר תורה - אין לוקחין בדמיו אלא ספר תורה אחר, שאין שום קדושה למעלה מקדושת ספר תורה".
